מוֹנוֹתֵאִיזְם מול ההשקפה שהכל הקב"ה

ואיסור שיתוף שם שמים  ודבר אחר   על פי החזון איש ורבנים נוספים

נכתב ע"י    שלמה משה שיינמן

מצורפת הסכמתו של רבה של ירושלים העתיקה, הרב אביגדור נבנצל שליט"א

החזון איש

לכבוד הרב נבנצל שליט"א
יש לי חבר ששייך לתנועת חב"ד [ואף על פי שאני מ מדגיש שהוא לא מייצג את כל חב"ד  אבל בכל זאת יש אחרים שסוברים כמוהו] ולדעתו כל העולם הנברא הוא חלק מהקב"ה.ס ולדעתו בעצם הרבה מהפירוש הנוצרי  לתנ"ך - הוא נכון וצודק, אלא שהם בחרו באיש רשע ולא באיש צדיק. הוי אומר, שלדעתו הצדיקים הגדולים הצליחו להוריד את המחיצות המסתירים איך "הכל הקב"ה" לכן אין איסור להפנות תפילות אליהם. ומה שאמר הרמב"ן בויכוח עם הנוצרים היה רק לצורך תעמולה. ס
 
הכוונה למה שאמר הרמב"ן: "שעיקר הדין והמחלוקת שבין היהודים ובין הנוצרים הוא במה שאתם אומרים בעיקר האלהות דבר מר מאד.. הדבר אשר אתם מאמינים, והוא עיקר אמונתכם, לא יקבל אותו השכל, והטבע אינו נותן, והנביאים מעולם לא אמרו כן, גם הפלא אינו יכול להתפשט בדבר ההוא... שיהיה בורא שהשמים והארץ עובר בבטן יהודית אחת ויגדל בו.. ויולד קטן ואחר כך יגדל ואחר ימסר ביד שונאיו... לא יסבול דעת יהודי ושום אדם, ולחנם והבל תדברו דבריכם [אות מז בויכוח לפי החלוקה שמופיע בכתבי הרמב"ן עם הערות של הרב שעוול]. ס
ו"ראיה"לשיטת חברי, בכתבי הרב מנחם מנדל שנירסון, ראש חב"ד
"
כשם שישראל, אורייתא וקוב"ה - כולא חד, לא רק שישראל מתקשרין באורייתא ואורייתא בקוב"ה, אלא, אכן חד ממש - כך ההתקשרות בין החסידים לרבי אינה כשני דברים המתאחדים, אלא נעשים "כולא חד" ממש. והרבי אינו "ממוצע מפסיק" כי אם "ממוצע מחבר" . לכן גם בחסיד : הוא והרבי והקב"ה - אחד...ס
משום כך אין מקום לקושיא בדבר "ממוצע", מאחר שזה עצומ"ה [עצמות ומהות] בעצמו כפי שהשכין עצמו בגוף.ס

ובהערה 56 שם הרבי מוסיף, "ראיתי בעלי הנגלה מקשין ע"ז, וברעש גדול: היתכן וכו' וכו' אבל מפורש כעין זה גם בנגלה דאורייתא. והוא כירושלמי [או אולי הגירסא
בירושלמי] בכורים פ"ג ה"ג: והוי' בהכיל קדשו דא ר' יצחק בר' לעזר בכנישתא מדרשא דקיסרין".ס
עד כאן דברי הרב שנירסון.ס
והסתכלתי בעין יעקב על הקטע מן הירושלמי שם, והגירסא המופיע בעין יעקב, הא {הוי אומר, הרי} ריב"ל (ר' יצחק בר' לעזר) ולא כתוב דא {הוי אומר, זה} .ס
ומי שמעיין בקטע בירושלמי שם יבין שמדובר, בביקורת נגד אלו שמנו [בגלל כסף], דיינים גרועים, ולא בחרו בר' יצחק בר' לעזר, החכם והצדיק כדיין.ס
ולפי פירוש  הכותב שם, כוונת "וה' בהיכל קדשו" ="הס מפניו כל הארץ והוא עתיד ליפרע מעוברי רצונו". שהרי הייתם צריכים לבחור בר' יצחק בר' לעזר ולא דיין או דיינים גרועים.ס
ופירוש שני, הרבה פעמים בתנ"ך ובדברי חז"ל פעולות טובות של הצדיקים, השליחים של הקב"ה, נקראים פעולות הקב"ה. והכוונה לא שהם ממש הקב"ה אלא רק השליחים. וכן כאן. הירושלמי רצה לבשר שר' יצחק בר' לעזר, מסוגל, לבצע שליחות הקב"ה להביא צדק לעולם בניגוד לדיינים הגרועים שקבלו את תפקידם על ידי שנתנו כסף.ס
   
ואולי  חברי עדיין בגדר שוגג כי הוא אמר שאם הסנהדרין יפסוק נגד שיטתו הוא מוכן לציית ועוד דבר לסנגר עליו, שהוא בטעות חושב שיש לו האישור של התנא רשב"י לדעותיו, על סמך פירוש מסוים לקבלה.ס
  
בעקבות דבריו התחלתי לחקור את השיטה ש"הכל הקב"ה", כי השיטה הזאת חדר לתוך הרבה מהעולם הדתי שלא קשורים בכלל לחב"ד.ס
   
עכשיו יש לי כמה מטרות במכתב הזה. האם ראוי לפרסם את מסקנותי שלא נכון להאמין שהעולם הנברא = חלק מהקב"ה.ס
   
ועוד יש לי שאלה מעשית. שאני עובד במשרד של ישיבה מסוימת [תמורת משכורת] שרבניה סוברים  [כשיטת הרב חיים מוולוז'ין שמצד האמת הכל הקב"ה אלא יש לנו חיוב להתייחס אל הקב"ה כדבר נפרד מן הברואיםס[ והם גם מלמדים באהדה את שיטת החסידים]סהאם באופן כללי מותר לעזור לישיבה? סהאם מותר לי לעזור להם להביא מאמרים הטוענים שהכל הקב"ה לאנטרנט כחלק מהעבודה שלי בישיבה, כי אם אני לא אעשה, אדם אחר יעשה, וגם לא ברור אם הם יוותרו לי אם אני אומר שההלכה אוסרת לי לעזור, במאמרים האלו.ס


מוֹנוֹתֵאִיזְם מול ההשקפה שהכל הקב"ה

ואיסור שיתוף שם שמים  ודבר אחר   על פי החזון איש ורבנים נוספים

נכתב ע"י    שלמה משה שיינמן

החזון איש

החזון איש קבע בסימן הלכות עבודת כוכבים סימן סב, ס"ק י"ט:ס

ר"ל שהעכו"מ שבזמניהם האמינו בבורא אלא שיחסו לו גשמות ומקרים והשתנות עד שחשבו את גשם שנברא לאלוה והלכך בהזכרת שם שמים משתתפים את בורא שמים ודבר אחר והלכך יש בזה קולא בדין לא ישמע, כיון שבאמת השם שמזכירין הונח אצלם על עושה שמים; אבל יש בזה שיתוף שם שמים ודבר אחר שזהו איסור יותר חמור מהזכרת שם כו"מ.ס
ומבואר דלא עלתה על דעת רבותינו להסתפק שלא הי' לה ולעובדיה דין עכו"מ, מפני אמונתם בעושה שמים, דכל שעובדין נברא ומיחס לו בחירה עצמית וממשלה זהו עיקר כו"מ.ס

כדומה כתב החפץ חיים בספר מצות הקצר מצוה ב:ס

מצות עשה ליחד ה' יתברך, להאמין אמונה שלמה שהוא אחד בלי שום שתוףס. ס

צריך להאמין באמונה שלמה שהוא אחד פשוט בתכלית האחדות ואינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף, ולא יקרהו מקרי הגוף, ואין שני לו ומבלעדו אין אלקים, ואמונה זו חייבים אנו בכל עת ובכל רגע בזכרים ונקבות.ס


...

הפוסק הספרדי ה"בן איש חי" בשו"ת רב פעלים חלק א אורח חיים פרק א: ס

סוף דבר הכל נשמע, ה' אחד ושמו אחד, ואין לו גוף ולא דמות הגוף, ואין לו שום ציור ותמונה ודמיון כלל ועיקר

משמע לי מדברי הפוסקים שאסור לטעון שכל העולם = חלק מן הקב"ה כי בכך, בעצם כופרים בכלל, "שלא ישיגוהו משיגי הגוף"
ס.ס

יש יהודים הקשורים לעולם הקבלה המודים שיש איסור לשתף את הקב"ה בפרט מסוים של הבריאה, אלא שלדעתם, מותר להגיד על כל הבריאה כולה שהיא הקב"ה.ס

אבל הרב יצחק שלמה זילברמן, זצ"ל, הנאמן לשיטתו של הגר"א (הגאון מוילנא), קבע שגם הסוברים שכל העולם = הקב"ה טועים טעות חמורה [עיין אוצרות הרב ר' אליהו מוילנא ובית מדרשו של הרב משה צוריאל, שנת תשנ"ה, עמוד 285].0 וזה לשון הגר"א: כי הם דור מה רמו עיניו ומילין לצד עילאה ימללו: אלה אלהיך ישראל, כל עץ וכל אבן... והם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה בפסוק :"ברוך כבוד ד' ממקומו" ובפסוק "ואתה מחיה את כולם":ס
ובספרו של וולנסקי מודפס קטע אפילו יותר חריף בשם הגר"א:ס

רדו לעמק יהושפט לעומקא דדינא לבער הקוצים מכרם בית ה' צבאות כל בני ישראל להדפם ולרודפם ברדיפות מלאות הזעם להחרימם ולעקור שרשם בנפשם ומאדם, לעקור אותם ולשרש אתהם כדין עבודה זרה. צא תאמר להם. הכנס אל תאמר להם, המה הקהל מורידין ולא מעלין לדכאם ולמוגגם כמוץ לפני מים ולהתאמץ להפרידם איש מאחיו לבלי יתחברו ויתקשרו יחד חבר בוגדים ומנגדים נגד דת תוה"ק ובכל מקום שהם מצויים לשלחם מן המחנה כדין צרוע וזב


ואני על משמרתי אעמודה כמאז כן עתה... ועל כל מי אשר בשם ישראל יכונה ואשר נגע יראת ה' בלבבו מוטל עליו להדפם ולרודפם בכל מיני רדיפות ולהכניעם עד שיד ישראל מגעת כי עוונם טמון בחבם וכי קשים המה לישראל כספחת



אמוני בני ישראל החרדים לשמוע בקול דברו. תצא אש קנאתם ומצאו קוצים כסוחים נתנו לאכלה, יכלו אותם מכרם ה' צבאות העם בחר לנחלה לו, אם ללצים יליצו יריצו גולגלותם. מכנים עצמם בשם חסידים, חסד היא. לא יחמול עליהם איש ולא יחנם, ולתת עדת חנף גלמוד, והשומע להם ימתח על העמוד. לבשו קנאת ה' ויצא רשף לרגליכם, מפיהם לפידים יהיו בלהט החרב נוקמת נקם ברית ותורה נוקמת, והנשארים יראו וישמחו, כי שמחה לצדיק עשות משפט ולפועלי אוון מחיתה, ה' יחישנה בעיתה. נאום עורך שוע בצר נפשו, כי רע עליו המעשה, המקנא קנאתו ואליו הוא נושא את נפשו, אלי' במוהר"ר שלמה זלמן זלה"ה. ס

 ולענ"ד סיוע לשיטת הגר"א יש בדברי רש"י סנהדרין דף ס עמוד ב ד"ה והמקבלו עליו באלוה. "ואפילו אמירה בעלמא כגון האומר לו אלי אתה דאיתקש לזביחה דכתיב (שמות לב) וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמר אלה אלהיך ישראל".  ואם צודק הסוברים שכל העולם=הקב"ה, בעצם האיש שאומר לפסל של עבודה זרה אלי אתה כביכול צדק ח"ו. כי גם חומרי הפסל לשיטת מתנגדי הגר"א = הקב"ה.ס

ומצאתי עוד ראיה חזקה בעד עמדת הרב זילברמן, בכתבי רב סעדיה גאון, באמונות ודעות שמופיע בכתובת באינטרנט

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kapah/1a-2.htm#3

וכן ברמב"ם מורה נבוכים 1:70 {מהודרת י. אבן שמואל, מוסד הרב קוק, תשמ"ב} [וכן הרשב"א כתב שהוא מסכים עם הרמב"ם במנחת קנאות פרק ו] שמשם ברור שהם החשיבו את הבריאה כנפרדת מן הקב"ה. -למי שאין לו גישה לאינטרנט, שם רב סעדיה גאון תוקף את השיטה שהקב"ה ברא את העולם מעצמותו ויש להעיר שהרב מנחם כשר, בספרו תורה שלמה, סימן ט"ו שכח להזכיר את הנקודה הזאת-ס
   
וסביר להניח שגם הרמב"ן והרד"ק הסכימו שהקב"ה לא ברא את העולם מעצמותו כי הרד"ק בפירושו לפסוק הראשון לתורה כותב "וכן ברא אלקים את השמים ואת הארץ, בראם מלא דבר"... ס"אמר כל העולם הוא הנקרא בשמי שיאמרו שאני בראתיו, רצה לומר, הוצאתיו מאין ליש", עכ"ל
   
וכן כתב הרמב"ן בפירושו לפסוק הראשון של התורה, "הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. סואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא".ס
     הוי אומר גם רד"ק וגם רמב"ן סוברים שהבריאה התרחשה לא מעצמותו של הקב"ה אלא מלא דבר, שהיא אפיסה מוחלטת.ס
     ועוד סבה להניח שרד"ק ורמב"ן ועוד רבים מן הראשונים שהשתמשו בביטוי יש מאין התכוונו לשלול את השיטה שהעולם נברא מעצמות הקב"ה היא, שהרב סעדיה גאון באמונות ודעות כבר הודיע שהמושג בריאה יש מאין בא לשלול הרעיון שהקב"ה ברא את העולם מעצמותו ולא סביר שהראשונים היו משתמשים באותו ביטוי של הרב סעדיה, אלא אם הם הסכימו לו. וזה לשונו של הרב סעדיה:ס
ס "
והשיטה השלישית שיטת מי שאמר כי בורא הגופות בראם מעצמותו.ס
ומצאתי כי האנשים הללו לא יכלו להכחיש את העושה, ועם זאת לא התקבל על דעתם לפי דמיונם הווית יש מן האין. וכיון שאין מאומה פרט לבורא, הניחו בדעתם שהוא ברא כל הדברים מעצמותו.ס ס

[דחיית השיטה השלישית]

ואלה, ירחמך האל, סכלים יותר מן הראשונים. וראיתי לגלות סכלותם בשלושה עשר פנים".
ואחר כך גליתי עוד תומכים מפורשים לרב סעדיה. בספר הפליאה ד"ה או מים  ירה אבן פנתה:0
 
"
לא ימלט {הערה שלי: הכוונה, לדעת המתנגדים} מב' פנים או שהיה חומר קדמון שממנו נתחדש העולם עליון ומלואו או לא היה שם חומר כלל אלא עילת העלות לבדו.
   
אם נשיב לו שהיה שם קדמון הרי תאמנו שיש דבר קדמון זולת ה' לבדו ואם כן זו כפירה בדתינו, ואם נשיב לו שלא היה שם אלא הקב"ה ברא את עולמו מעצמו א"כ חלילה עצמותו נתגשם וגם זה כפירה בדתינו. ואם כן מה נשיב לו...
"
אבל בעלת העלות אין לומר שהיה שם חומר ולא בריאת העולם מעצמותו רק כוחותיו, הם חכמה ובינה המציאו העולם". 0esnui
בפירוש הראב"ד לספר היצירה המיוחס לראב"ד בעל השגות על הרמב"ם [אבל האר"י לא הסכים שהמחברים זהים] כתוב בדומה למה שנכתב למעלה:
"
כי הפילוסופים אומרים שלא יתהוה דבר מלא דבר, אלא מין ממינו ולדעתנו ותורתנו הקדושה שהעולם מחודש אם כן יש לאפיקורסין פה לשאול אותנו, העולם לא ימלט משני פנים או שהיה לו חומר קדמון שממנו נברא העולם זולת ה' לבדו וזהו כפירה בתורה ואם נאמר כי לא היה שם אלא הקב"ה ברא את העולם מעצמו, אם כן עצמותו נתגשם, ואל זה כסוד בתירוצו אמר איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה. פירוש: בכח החכמה ובכח הבינה מציאת העולם", עכ"ל הראב"ד
 
ולא אסתיר שרב אברהם יצחק קוק החשיב גם "הדעה המונוטאיסטית" וגם "ההשקפה המונוטאיסטית, הנוטה לההסברה הפנטאיסטית,כשהיא מזדככת מסיגיה  ככשרות" ס[אורות הקודש ב, עמודים 400,399ס]. סולכאורה הוא בעצמו סובר פחות או יותר כשיטת הרב חיים מוולוז'ין (הרב צוריאל הביא ראיה לכך (קבצים, קובץ א, פסקה סה) ואולי הרב קוק נתן הכשר "להשקפה השניה" שהזכרתי, כי "רבות מפסיקות הרב קוק משלבות בתוכן באופן ברור דברי קבלה ואגדה, דבר החורג מספרי השו"ת האשכנזיים הקלאסיים" [כך כתב הרב נריה גוטל באופן כללי על פְּסִיקות הרב קוק]. ויש לציין שגם הרב קוק מודה[במאמרו באורות הקודש] שהשיטה היותר מפורסמת בישראל היא השיטה המונוטאיסטית. ובמקום אחר הרב קוק מרמז בחוזק, ש"ההשקפה המונוטאיסטית, הנוטה לההסברה הפנטאיסטית", רק התקבל על ידי צבור משמעותי בישראל אחרי זמנו של הכופר, שפינוזה. שהרי הרב קוק כתב על שפינוזה:

"יש בפנימיות שלו עיקר יסודי שאחרי צירוף מרובה הוא נכנס אל המחנה. המתחיל לצרפו הרמבמ"ן [מִישֶׁהוּ כתב שמדובר במנדלסון], ולא גמר את תיקונו אבל הבעש"ט צרפו בלא ידיעה את מי הוא מצרף... ועדיין לא נגמר העיבוד"...

כאשר יש מחלוקת בין הקבלה ותורת הנגלה

פסק המשנה ברורה בסימן כה ס"ק מב: "כתב הכנסת הגדולה בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים הלך אחר הגמרא והפוסקים" ,עכ"ל

הרב אריה קפלן בספרו

HANDBOOK OF JEWISH THOUGHT 13:47

הסביר שבגלל שהקבלה נובעת בעיקר מרוח הקודש אין חיוב לציית למנהגי הקבלה. אלא שהם צריכים לעבור את אותו מסלול של קבלת הקהל ששאר מנהגים כשרים עוברים.ס

ואם כך, שרוב הקבלה היא רוח הקודש [או פחות מזה], יש כלל, לא בשמים היא [כמבואר בבא מציעא נט,ב] ולא מקבלים ההחלטות של בת קול [סוג של רוח הקודש] בניגוד להכרעת חכמי הנגלה.ס

במאמר שראיתי באינטרנט
 http://2905.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=981194
הובא גם טענות אחרות המחלישות את סמכות הזוהר וכדומה מול ההלכה

1 ספר יוחסין למהר''א זכות בשם הר''י דמן עכו תלמיד הרמב''ן מביא עדות ממקור ראשון כי ספר הזוהר נכתב ע''י שם המפורש ואינו לרשב''י מדובר שם בעד ראיה!

2

רבי יעקב עמדין בספר מטפחת ספרים מאריך בראיות לסתור את ייחוס קדמות הזוהר מעל לכל ספק וכ''כ גם בהגהותיו על ספר יוחסין.עיין שם.ס

ועוד אני ממליץ להאזין לשיעורו של הרב אלן בריל באנגלית מישיבה יוניברסיטה להבין קצת רקע על הקבלה בכלל.ס

http://www.yutorah.org/showShiur.cfm/712013/Rabbi_Alan_Brill/Introduction_to_the_Kabbalah_01

ואולי גם

http://www.yutorah.org/showShiur.cfm/712417/Rabbi_Alan_Brill/Introduction_to_the_Kabbalah_02

אני מביא את כל הנ"ל רק כדי לחזק את הרעיון שאין לקבוע הלכה על סמך הקבלה בניגוד לחכמי הנגלה.
למי שמבסס את שיטתו "שהכל הקב"ה" על דברי האר"י, רציתי להוסיף להעיר שאולי מה שנאמר בשם האר"י לא משקף את מסקנותיו הסופיוית והמצורפות שלו. כך עולה ממאמר שעסק בנושא, כיצד נהפך בטעות ל"ג בעומר מיום שמחת רבי שמעון בר יוחאי ליום פטירתו.ס

לאחרונה נודע כי עותק מצולם ובו קטעים מכתב היד המקורי של רבי חיים ויטאל התגלגל בדרך כלשהי ל'ספריה הלאומית' בגבעת רם. חמוש באמצעי צלום התיצב הרב קוסמן בספריה ולאחר בדיקה מאומצת של כתב היד הצליח לאתר את הקטע הרלוונטי ומצא את הפסקה השנויה במחלוקת. עתה הוברר מעל כל ספק שהנוסחה האמיתית היא אכן כפי שמופיע בספר 'שמונה שערים'. עתה ניתן היה גם לעמוד על שרשרת הטעויות שהובילה לגרסה השגויה. השוואה בין המהדורות השונות לבין כתב יד קדום נוסף מספרית 'אוקספורד' מלמדת כי טעות הסופר נגרמה כתוצאה של העתקה מכתב היד בו נרשם: ''וטעם שמ' רשב''י ביום ל''ג בעומר כי הוא וכו'''. המעתיק בחר לפענח את הקצור ולכתוב 'שמת רשב''י', בעוד שלאמתו של דבר היה עליו לכתוב 'שמחת רשב''י'. נמצא ששמחת רשב''י הפכה בטעות למיתת רשב''י. כיצד אירע שבהעתקה נפלה טעות כה בסיסית? החיד''א עצמו כבר רמז על התשובה לכך בכותבו ''כבר נודע שבנוסחאות האר''י היה ערבוב''.... מאחורי הערה סתומה זו מסתתרת פרשה הסטורית עלומה. מסתבר שכאשר האר''י הקדוש נפטר פנה רבי חיים ויטאל לכל תלמידיו ואסף מהם את הכתבים שהיו בידיהם בנמוק שהזמן אינו ראוי עדין לגלוי הסודות. הכתבים נשארו מכונסים תחת ידו במשך 15 שנה. אחד מחכמי צפת בשם רבי יהושע בן נון התחנן שיניחו לו להסתכל בכתבים אבל המהרח''ו דחה את בקשתו ואמר שעדין לא הגיע השעה. כאשר רח''ו שכב על ערש דוי ונלקח לדמשק, ניצל רבי יהושע את ההזדמנות ושילם לאחיו של רח''ו 50 זהובים כדי שיאפשר לו להעתיק את הכתבים. הוא הביא למקום מאה סופרים שעבדו במשך שלשה ימים והעתיקו את כל הספרים. בהעתקה חפוזה זו, שנעשתה שלא בידיעתו של רח''ו, נפלו שיבושים ושגיאות לרוב ולא יפלא שגם הפרט העוסק ברשב''י נכתב בקצרה, דבר שהוליד את הספור כאילו חל מועד פטירתו של רשב''י בל''ג בעומר .ס

איסור שתי רשויות

במסכת ברכות דף לג,ב כתוב במשנה האומר {בתפילת שמונה עשרה}...מודים מודים משתקין אותו. בש"ס העירו: "בשלמא מודים מודים דמיחזי כשתי רשויות". ובפירוש על המשנה ד"ה מודים מודים, הסביר רב עבדיה מברטנורא : "דמיחזאי כמקבל עליו שתי אלוהות". משמע שאיסור שתי רשויות = שתי אלוהות. אבל אין איסור שתי רשויות לגבי מי שסובר שיש שותף להקב"ה במעשים טובים, שאינו אלוה, אלא סתם בן אדם. כמבואר בתוספות סנהדרין סג,א ד"ה כל המשתף שם שמים. "לא דמי להא דכתיב חרב לה' ולגדעון (שופטים ז,כ) וכן דברנו בה' ובך (במדבר כא,ז) דלא אסור אלא במידי דאלוהות". הוי אומר שכל זמן שלא קוראים לדבר שחוץ מה' בשם אלוהות אין כאן איסור עבודה בשתוף. הבאתי את כל זה כי יש יהודים שמאמינים שכל הבריאה = הקב"ה, והם טוענים שאדרבה, להאמין שיש דבר שקיים חוץ מהקב"ה הוא האיסור של עבודת הקב"ה בשתוף.ס

לפי הסברו של הרב מנחם כשר, הרב חיים מולוז'ין חלק על רבו הגר"א בנושא שלנו

במילואים לספר שמות, של ספרו של הרב מנחם כשר, תורה שלמה, סימן ט"ו אנו לומדים: ס

ושיטתו של הגר"א שהפירוש מלא כל הארץ כבודו,היינו השגחה מתוארת בליקוטי הגר"א שנדפסו בסוף ספרא דצניעותא לח. (ווילנא תרמ"ב) ס
אמנם תלמידו של הגר"א הר"ח מוולוזין אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו. וכל העובר בעיון על שער ג מספרו נפש החיים יראה גלוי שקרא את ספר התניא וקבל שיטתו כמעט בכל הפרטים.ס

יש להעיר שגם לדעת הרב חיים ולווזין, שסובר שמצד האמת האבסולוטית, גם אחרי בריאת העולם, בדרך שלא מובנת לנו, אין עוד חומר או מציאות מלבדו; גם הוא מודה שלכל ענין וענין אנו מצדנו חייבים להתייחס להקב"ה כנפרד מן העולם הנברא. עיין לדוגמא, בשער ג פרק ו:ס
הרב חיים מוולוזין בספרו נפש החיים בעיקר מבסס את שיטתו על פי פרשנותו לחכמת הקבלה. וכבר הבאתי כתרופה למכה דברי המשנה ברורה בסימן כה ס"ק מב: "כתב הכנסת הגדולה בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים הלך אחר הגמרא והפוסקים" ,עכ"ל.ס
ע וכבר הבאתי בתחילת המאמר, שלדעת הרב סעדיה גאון, הרמב"ם, הרשב"א, ועוד, גם מצד האמת האבסולוטית, יש הבדל בין הקב"ה והעולם הנברא.ס

יש לנהוג על פי המציאות ההלכתית ולא על פי המציאות האבסולוטית

בספר כשרות ארבעת המינים עמוד קצ"ד [חלק העיוני סימן ז] מובא: ס

אמנם בשו"ת טוב טעם ודעת להגאון ר' שלמה קלוגר, מהדו"ת בהשמטותיו, סימן נ"ג, כתב מפורש לא להסתמך על בדיקת זכוכית מגדלת, לא לקולא ולא לחומרא. והביא ראיה שהרי לדברי החוקרים בכל מים יש חיידקים בלתי נראים, האם יאסרו המים משום כך, וכמו"כ בכל סכין שחיטה, ע"י זכוכית מגדלת נראות פגימות, האם נפסול אותה בשל כך.ס
למעשה כבר הכריעו הפוסקים שאין הסתכלות בזכוכית מגדלת משנה ההלכה, וכל שלעין נראה חסרון, אע"פ שע"י זכוכית מגדלת לא נראה החסרון, הרי הוא פסול, ראה שו"ת דובב מישרים סי' א' לענין אות שלא נראה מוקפת גויל אלא ע"י זכוכית מגדלת, שפסול. וע"י בשו"ת שארית ישראל להגר"ז מינצברג. ס
וכמו"כ כל שבעיני האדם לא נראה חסרון, אך ע"י זכוכית מגדלת נראה חסרון, כשר.ס

ולפי הנ"ל משמע שגם אם תטען, שלפי המציאות האבסולוטית כל החומר בעולם היא חלק מהקב"ה. האמת ההיא נדחה מפני המציאות ההלכתית שקבעה ההפך.ס

איך באמת להסביר הפסוקים בתנ"ך "שהצד השני" הביא כראיה לשיטתם? ס

אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו

דברים פרק ד פסוק לה

בפירוש כלי יקר לשמות ז,יז כתוב על עשרת המכות "בסדר באח"ב פירש מהרי"א, שבאו לאמת יכולת הש"י ולי נראה שפרעה טען שתי רשויות הם, ע"כ נאמר במכה ראשונה של סדר באח"ב למען תדע כי אין כמוני בארץ. רצה לומר, אין עוד מלבדו ית' איזו רשות אחר.וכן משמע לי מפירוש הנציב והמלבים לדברים ד פסוק לה שגם לדעתם [איש איש בסגנון שלו] יש לפרש "אין עוד מלבדו" כשלילת הרעיון שיש שתי רשויות.
משמע לי מפירוש רש"י על הפסוק [בדברים פרק ד פסוק לה] שהוא הסכים שכוונת "אין עוד מלבדו" היא לשלול שתי רשויות. אלא לדעתו הראיה ש"אין עוד מלבדו" ,אינה מן עשרת המכות אלא ממעמד הר סיני. ככתוב שם: "כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחידי לכך נאמר אתה הראת לדעת".


מדברי הש"ס בחולין דף ז, משמע שהביטוי "אין עוד מלבדו" בא לבשרנו, שאם יהיו לנו זכויות, מערכת הכשפים שה' בעצמו יצר להכחיש פמליא של מעלה, לא תוכל להזיק, כמו שמערכת הכשפים לא הזיקה, בזמן עשרת המכות, ובזמנו של בלעם הקוסם. וכאן אצטט:

"אין עוד מלבדו" , אמר ר' חנינא - ואפילו כשפים {סוף ציטוט}.

הסביר הש"ס אחר כך, שהיתה מכשפה שנסתה להפעיל כשפים נגד ר' חנינא. והוא השיב לה, שהכישוף לא הצליח נגדו, "אין עוד מלבדו". שאל הש"ס, והרי אמר רבי יוחנן, למה נקרא שמם כשפים? שמכחישים פמליא של מעלה. {הוי אומר, משמע שיש לכשפים יכולת להזיק}. ענה הש"ס, שונה ר' חנינא כי זכותו רבה.

לדעת הרמב"ם בהלכות יסודי תורה פרק א הלכה ג והלכה ד, מטרת {במילים שלי} אין עוד מלבדו באה כדי לשלול את הרעיון היווני, שהעולם או החומר הוא נצחי. והרמב"ם קבע "שכל הנמצאים צריכים לו, והוא, ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם" {פירוש רמב"ם לעם: מציאותם של שאר הנמצאים אינה מוכרחת, שהרי תלויים הם באחרים, בסיבה שסיבבה למציאותם -ולפיכך הם רק אפשרי המציאות: אפשר שיתקיימו ואפשר שלא יתקיימו; אבל מצוי הראשון וקדמון לכל דבר שאין סיבה למציאותו, אמיתת מציאותו היא הכרחית...)1
ויש להעיר שבהלכות יסודי תורה, הרמב"ם לא טרח להסביר מה ראה עם ישראל ("אתה הראת לדעת") שהוכיח שאין חומר נצחי חוץ מהקב"ה ("אין עוד מלבדו").

ברוך כבוד ה' ממקומו

יחזקאל ג,יב




פירוש רד"ק: ברוך כבוד ה' ממקומו ר"ל כשסר ממקומו מעל הכפורת מבין שני הכרובים כי ישראל היו מחסרים כבודו בהיות' ביניהם בסמל הקנאה המקנה וכאילו נתוסף כבודו בסור מהם.

מצודת דוד: ושמעתי מאחורי קול ברעש גדול אומר ברוך כבוד ה' ממקומו כאומר אל הנביא אל תחשוב שבסור השכינה ממקומו מבית קה"ק לא יהיה ברוך ומהולל אבל ישראל הם הם החסרים בהסרת השכינה מביניהם אבל כבוד ה' תמיד ברוך ומהולל

אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' - ירמיהו פרק כג פסוק כד

פירוש רד"ק אני מלא, כמו וכבוד ה' מלא את המשכן כי נאמר זה אל האור שנברא, כי אני מלא רוצה לומר אני ממלא כלומר כי בכל מקום אני וזה דרך משל כי הוא יתברך איננו גוף שיהיה ממלא מקום אלא רוצה לומר כי השגחתו בכל מקום בשמים ובארץ ות"י יקרי מלי {כבודי מלא}

פירוש הרב סעדיה גאון בספרו אמונות ודעות:


"ואומר: והיאך תקבע בדעתנו מציאותו בכל מקום, עד שלא יהיה מקום ריק ממנו?
מפני שהוא הקדמון11 לפני כל מקום. ואילו היו המקומות מפרידים בין חלקיו, לא היה בוראם, ואילו היו הגופות תופשים לו המקום או מקצתו, לא היה ממציאם.
וכיון שהדבר כך, הרי שמציאותו אחר שברא את כל הגופות, כמציאותו לפני כן, בלי שינוי, בלי פירוד, בלי הסתר,12 בלי חלוקה. וכמו שאמר
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', הלא את השמים ואת הארץ אני מלא.

ואקרב את הדבר להבנה ואומר:
אלמלא שכבר נוכחנו שמקצת הקירות אינם חוצצים בפני הקול, והורגלנו שהזכוכית אינה מסתירה את האור, וידענו שאור השמש אין הלכלוך שבעולם מזיקו, כי אז היינו מתפלאים על כך14, והנה כל אלה מלמדים על אמתות עניינו".


שאלתי הרב, ד"ר אלן בריל {באנגלית}, איך להבין את דברי הרב סעדיה גאון שהקב"ה מצוי בכל מקום. הוא השיב לי באנגלית

Saadayah does not hold "God" is everywhere only the kavod, which is not the same as the unknown God

  • ,Rishonim differentiated between finding divine as an efficient cause, a final cause
     or a formal cause. Finding God everywhere as an efficient cause or final cause is not the same as being a material cause like in chasidus
    0

    All hakhmei hanigleh hold that divine essence is not on earth. For them God is not material so the divine cannot be in the material world.
    0For Sadyah, God is not corporeal, material , or  attached to matter- he says that outright. 0
    God is also above time, motion, and change. 0
    As the passage that you quoted says " he is primordial" even after the creation of matter he is as he always was.0
    So how does he fill space???
    0
    0
    There are 4 causes for a the classical world - material, efficient, formal, and final
    .0
    0
    If God is not material, then it leaves 3 choices. The Ibn Ezra and Rambam  limit God to the final cause . 0
    The passage you cited can be interpreted as formal




כי תמלא הארץ לדעת את כבוד ה' כמים יכסו על ים.

חבקוק פרק ב פסוק יד


פירוש רד"ק: כי תמלא הארץ לדעת את כבוד ה' - ופירש כי יכירו הכל וידעו כי מהשם היתה הנקמה הזאת נקמת עם השם ונקמת היכלו כי לנבוכדנצר הביא דבר פלא שנטרד מבני אדם בעוד הדבר בפיו שהיה מתגאה כמ"ש עוד מלתא בפום מלכא וכו' וגם לבלטשצר {על פי דניאל פרק ה,פסוק ל צריך לגרוס, בלאשצר} בן בנו הביא אות גדול במה שנכתב בכותל ההיכל וביה בליליא אתקטיל בלטשצר {על פי דניאל פרק ה, פסוק ל צריך לגרוס, בלאשצר} מלכא כשדאה וכורש מדאה אמר אחר שכבש בבל כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלקי השמים הנה כל העמים הודו בא-ל יתברך באותו הזמן והכירו כי מאת ה' בא כל הרע לבבל בזה הדבר ידעו הכל את כבוד ה' מאד כמים יכסו על ים 1 ידעו באמת כי הא-ל משגיח במעשי בני אדם לתת לאיש כדרכיו:

כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם

מלאכי פרק ג פסוק ו

פירוש רד"ק: כי מה שאמרתי אפילו לזמן ארוך לא לפי שנה כן יהיה כי אני ה' לא שניתי ודברי לא ישנו וכל העתידות שאמרתי לכם על ידי נביאי כן יהיו ...

פירוש מצודת דוד: כי אני ה' לא שניתי. לא נשתנה דעתי ממה שהיה מאז לאהוב את הרע לא כמו שאמרתם כל עושי רע טוב בעיני ה'`ואתם בני יעקב לא כליתם, אבל אתם לא כליתם מפני ואף כי תמותו ברשע מבלי משפט גמול הנה לעתיד כאשר תעמדו בתחיה הנכם גם אז בידי ואז תקבלו הגמול הראוי

ה' שמך לעולם ה' זכרך לדר ודר

תהלים פרק קלה פסוק יג

פרוש המלבים: ה' שמך לעולם, ר"ל הנה ראינו מאתך שני מיני הנהגות, א] הנהגה המסודרת מששת ימי בראשית וזה נקרא שם ה', כי הוא השם שבו נודע תמיד מעולם ועד עולם בלי השתנות ב] הנהגת הנסית המתחדשת בעת מן העתים וזה נקרא זכרך, כמי שעושה מעשה גדול לפי שעה כדי שיזכרו בו וזה אינו קבוע לעולם בלי השתנות, רק הוא לדור ודור, שהנהגת הנס הוא רק לפי הדור ולפי הצורך בכל דור





וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו

דברים לג,א





פירוש תרגום אונקלוס לביטוי "איש האלקים": נביא של ה' .

אתה הוא ה' לבדך את קרי אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים

נחמיה פרק ט פסוק ו

פירוש מצודת דוד על הביטוי "ואתה מחיה": אתה נותן חיות ומזון לכולם.

כי לא א-ל חפץ רשע אתה, לא יגרך רע.

תהלים פרק ה פסוק ה

פירוש רש"י: לא יגרך רע. לא יגור אצלך ס

משמע לי, שלפי שיטת רש"י אין הקב"ה נמצא פיזי במקום הרע בניגוד לההשקפת הרב חיים מולוז'ין
ולמי שכופר שיש רע בבריאה, עיין בישעיהו פרק מה פסוק ז "יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני ה' עשה כל אלה".

לא איש א-ל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה

במדבר כג,יט

פירוש רשב"ם: לא איש א-ל. אינו איש לחזור מברכתו בשעה מועטת כזו שהרי לא פשעו אחר הברכה שברכתי אותם היום.

שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדֹן ה' אלקי ישראל- שמות לד,כג

פירוש תרגום אונקלוס לבטוי "פני אדון ה' ": קדם רבון עלמא ה', הוי אומר לפני רבון העולם, ה'

ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן

בראשית י,כה

רבי יוסי אומר הראשונים ע"י שהיו מכירים את ייחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו רבי שמעון בן גלמליאל אומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש, היו מוציאין {שמן} לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו. אמר רבי יוסי בן חלפתא נביא גדול היה עבר שהוציא לשם המאורע הה"ד ולעבר יולד שני בנים וגו' עכ"ל [ בראשית רבה לז,ז]



הנה ימים באים נאם ה' והקמת לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט בארץ. בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו.

ירמיהו כג פסוקים ה,ו



עיין מה שהבאתי כבר על הפסוק "ולעבר יולד שני בנים וכו'" שהראשונים והנביאים קראו על שם המאורע

ועיין רש"י על הפסוק בירמיהו כג,ו ה' צדקנו, ה' מצדיק אותנו בימיו של זה.

ועיין רדק שם, בימיו. וזה שמו אשר יקראו ישראל, יקרא המשיח בזה השם ה' צדקנו לפי שבימיו יהיה צדק ה' לנו קיום תמיד לא יסור וזו הקריאה על דרך הקריאה שקרא משה רבינו עליו השלום למזבח ה' נסי [שמות יז,טו] ויקרא יעקב למזבח א-ל אלקי ישראל [בראשית לג,כ] כל אחד לפי ענינו הנמצא בו, וכן ושם העיר מיום ה' שמה [סוף ספר יחזקאל],עכ"ל

ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור

שמות לג,כא

רש"י הנה מקום אתי.בהר אשר אני מדבר עמך תמיד יש מקום מוכן לי לצורכך שאטמינך שם שלא תזוק ומשם תראה מה שתראה זהו פשוטו ומדרשו כל מקום שהשכינה שם מדבר ואומר המקום אתי ואינו אומר אני במקום שהקב"ה מקומו של עולם ואין עולם מקומו. [בניגוד לעמדת הנפש החיים וחב"ד, שכן עולם מקומו]

והפלתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ

שמות ח,יח

רש"י : למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ. אף על פי ששכינתי בשמים ,גזרתי מתקימת בתחתונים.
 
ואם צודק הרב חיים מולוז'ין לא היה צורך לרש"י לפרש ששכינתו בשמים.

מדרשים



אמר הקב"ה ליחזקאל בן אדם, אמור לחירם מלך צור, מה אתה מתגאה, ילוד אשה אתה; הביא הקדוש ברוך הוא רוח בציצית ראשו והעלהו אצל חירם. כיון שראה חירם ליחזקאל נבהל ונזדעזע, אמר לו מי העלוך לכאן. אמר לו הקב"ה כך צווני, לך אמור לו למה אתה מתגאה ילוד אשה אתה! אמר לו ילוד אשה אני? אלא אני חי וקיים לעולם, מה הקב"ה ברקיע אף אני כן, ולא עוד אלא כמה מלכים מתו ואני קיים, עשרים ואחד מלכים ממלכי בית דוד, ועשרים ואחד ממלכי ישראל וחמשה נביאים ועשרה כהנים גדולים קברתי כולם ואני חי, לא א-ל אני? מה היה סופו? הביא הקב"ה עליו את נבוכדנצר... ס ילקוט שמעוני שס"ז

ברכות דף י: ה {5 פעמים} ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד? לא אמרן אלא כנגד הקב"ה סוכנגד נשמה.ס


א- מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה [את] כל הגוף

ב- מה הקב"ה רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה נראית.ס

ג- מה הקב"ה זן את כל העולם כולו אף נשמה זנה את כל הגוף. ס

ד- מה הקב"ה טהור אף נשמה טהורה

ה- מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים . ס
פירוש עיון יעקב: ד"ה אף נשמה יושבת בחדרי חדרים. ומ"מ נותנת כחה בכל האברים כן הקב"ה אף שהוא שוכן בשמי מעלה מכל מקום משגיח בעולם השפל וזן מביצי כנים עד קרני ראם.סס

סא"ר יהודה בר סימון, את מוצא עבודת כוכבים קרובה ורחוקה והקב"ה רחוק וקרוב שנאמר אף יצעק אליו ולא יענה (ישעיה פרק סמו)הרי רחוקה, והקב"ה רחוק וקרוב כיצד? א"ר יהודה בר סימון מכאן ועד רקיע מהלך ת"ק שנה, הרי רחוק. וקרוב מנין? שאדם עומד ומתפלל ומהרהר בתוך לבו וקרוב הקב"ה לשמוע את תפילתו שנאמר (תהלים פרק סה) שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו" עד כאן הציטוט -דברים רבה וילנא פרשה ב ד"ה י, כי מי ~ועיין גם בילקוט שמעוני ואתחנן רמז תתכ"ה כי מי גוי, לדברים דומים

הסכמת רבה של ירושלים העתיקה, הרב אביגדור נבנצל שליט"א


הסכמת הרב נבנצל שליט"א

הבהרה ממר שלמה משה שיינמן, ניסן תשס"ח

    אין לי סמכות באופן כללי להורות הלכה, וכאן כתבתי רק מצד מצות הוכח תוכיח את עמיתך ובאישור תלמיד חכם מובהק.ס
    ואם מכבדים אותי לפעמים בשם רב, זה רק מצד מה שכתוב בפרקי אבות:ס
הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד וקראו רבו אלופו ומיודעו שנאמר [תהלים נה,יד] ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת - על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד

מאמרים נוספים באתר