סרבנות - 7 תקדימים

1
Defense Secretary Amir Peretz
כלי תקשורת ברחבי העולם לא ויתרו על ההזדמנות ללגלג על שר הביטחון עמיר פרץ בעקבות פרסום תמונתו בוחן תרגיל צבאי דרך משקפת סגורה
סירוב פקודה כדי לשפר את תנאי הלחימה - תקדים ברק בן אבינעם
בספר שופטים פרק ד כאשר השופטת והנביאה דבורה אומרת לברק בן אבינעם "לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון. ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך".
עונה ברק: "אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך".
הוי אומר, ברק באופן עקרוני מוכן להסתכן במלחמת ה', אלא שהוא דורש שהמנהיגות תספק לו את התנאים הטובים ביותר לנצחון. וכל זמן שהמנהיגות איננה עושה את חלקה, לצורך הנצחון עצמה יש להתעכב מללכת מצדנו.
דבורה עונה שאני מסכימה, אבל במקרה שלך לא היה באמת צורך צבאי, לדרוש שאני אבוא, כי בין כך ובין היית מצליח, לכן "אפס כי לא תהיה תפארתך בדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר ה' את סיסרא".
המלבי"ם על פסוק ח שם, הסביר מה היו הנימוקים של ברק:
לא שהסתפק בנבואתה, ולא שהמרה את פיה שהממרה פי נביא חייב מיתה, רק אחר שהיה הציווי שימשוך אליו עשרת אלפים איש אמר שאם לא תלך עמו לא יאמינו לו העם ולמה ילך בחנם. ב]אחר שהודיעה לו שיפול בנס, חשב כי זכותו אינו מספיק לנס כזה רק אם תלך שאז יהיה הנס בזכותה, וז"ש במדרש ר"י ור"נ, ר"י אומר אם תלכי עמי לקדש אלך עמך לחצור (זה כטעם הא' שתלך עמו לאסוף את העם מקדש). ור"נ אומר אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה (זה כטעם הב' שרק בזכותה יושר השיר על הנס). 1
2
למטה: בית כנסת שהושמד בכפר דרום - גוש קטיף
Destroyed Synagogue of Kfar Darom
תזכורת: בתשעה באב תשס"ו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר, "שתוצאות המלחמה בצפון יאפשרו לו לקדם את תוכנית ההתכנסות בגדה"1
תקדים דוד ושאול
בימי שאול, המלך פגע בבטחון הלאומי כדי לקדם לפי מחשבתו המקולקלת את המעמד האישי שלו. הוי אומר למרות שדוד הרג רבבות של פלשתים מול האלפים שהרג שאול כמבואר בשמואל א פרק יח פסוק ו, שאול בגד באלוף המצטיין שלו כמה פעמים ונסה להורגו, במחשבה מקולקלת שבכך הוא יעצור את העונש שבא עליו מן השמים, בגלל שהוא רחם על אכזרים, על עמלק.1
נאלץ דוד, לברוח בסוף לפלשתים ולהעמיד פנים כאילו שהוא עבר להיות בצד הפלשתים.1
כאשר הפלשתים נאספו למלחמה נגד ישראל כמבואר בשמואל א פרק כט, המצב היתה מצב של מלחמת עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם ומלחמה על שליטה בחלק מארץ ישראל
לכן אם צודקים הרבנים מהמחנה הממלכתי, דוד היה צריך לשכוח את כל הרע ששאול עשה לו בעבר ושמתכוון לעשות לו בעתיד. הוא היה צריך להתעלם מזה שהוא בודאי יפסיד את "ביתו" הבטוח בארץ פלשתים, כאשר הוא עוזר בגלוי לישראל. הוא היה צריך להתעלם מהעובדה שהסכנה קרובה להתאבדות, להלחם בעורף של הפלשתים.1
:אבל בפועל לא כך החליט דוד כמו שהעיד הנביא בפסוק יא.
"וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת הבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל".1

women soldiers in the I.D.F.
התחברות עם החילונים לצורך מלחמה- תקדים אמציה- דברי הימים ב פרק כה
ויקבץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה. וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל במאה ככר כסף. ואיש האלקים בא אליו לאמר המלך אל יבוא עמך צבא ישראל כי אין ה' עם ישראל כל בני אפרים. כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלקים לפני אויב כי יש כח באלקים לעזור ולהכשיל. ויאמר אמציהו לאיש האלקים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלקים יש לה' לתת לך הרבה מזה. ויבדילם אמציהו להגדוד אשר בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי אף.

4
Police Brutality against non-violent settlers
בְּרוּטָלִיּוּת בעמונה
יותר חשוב להסיר את הממשלה הרעה מישראל מלעזור לעם בעת מלחמה- תקדים יהוא בן יהושפט בן נמשי, מלכים ב פרק ט
ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי אל יורם ויורם היה שמר ברמות גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך ארם. וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם יש נפשכם אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד ביזרעאל.1

5
Torah Scroll
למרות שיהודים היו תחת התקפה באנגליה וברוסיה במלחמת עולם הראשונה [הוי אומר מלחמת עזרת ישראל מיד צר הבא עליהם] הרב אברהם יצחק קוק עזר ליהודים רבים להתחמק משרות צבאי- הוי אומר שיש מצבים שהתועלת משרות צבאי נדחית מפני הנזק של שירות צבאי
כמובא בספרו של אפרים צורף - חיי הרב קוק, עמוד 97:
"אך לא בלבד בתחומה של תורה פעל נמרצות, אף בתחום הציבוריות של היהדות בכלל חולל גדולות: הנה יצאה גזרה רעה מטעם ממשלת בריטניה: לשלוח חזרה לרוסיה כל נתיניה. בחורי ישראל שהוחזרו לרוסיה גויסו לצבא הרוסי. סכנת החזיתות הרוסיות צפויה היתה איפוא לאלפים מבחורי ישראל. הרב עמד בפרץ ושלח תזכיר למינסריון המלחמה הבריטי, והדגיש בו מתוך גאון לאומי ואהבת הבריות, שהוא פונה לעם מוקיר התנ"ך, שיקיים את הכתוב: "לא תסגיר עבד אל אדוניו". דבריו נתקבלו, והגזרה נתבטלה. כן עלה בידו לשחרר את כל בני הישיבה באנגליה משירות בצבא, וצייד אותם בתעודת רב. וכשהזהירוהו מוגי הלב על חומר האחראיות שבמעשה זה, השיב להם הרב קוק בין השאר: "לא נסוג אחור מכל פחד, במו אש נלך ולא נכוה. מטרתנו ברורה לנו: להציל את נשמת היהדות בממלכה זו, התלויה בנימין רבות בקיומן של הישיבות"....
אולם פעם אחת נקרא הרב קוק למרכז הבולשת בלונדון והוזהר חמורות, בל ירבה במתן תעודת רב, כי על ידן הוא נמצא מעכב רבים מהתגייס לצבא ומביא תקלה למלחמה באויב. אף איימו עליו, שאם יוסיף לעשות זאת, יתבעוהו לדין צבאי. הרב קוק, שנפשות ישראל היו יקרות בעיניו מכל, והיה נכון בכל שעה למסור נפשו עליהן, לא שעה לאיומי המשטרה הבריטית והוסיף לעשות את שלו; למנוע בחורים מביטול תורה, מסכנת מוות, והישיבות - מחורבנן", עכ"ל.
ואין לטעון שלא היה סכנה של ממש מהגרמנים כאשר הרב פטר אותם משירות צבאי, שהרי בעמוד 100 של הספר הנ"ל אנו לומדים:
ועוד מספרים על נס שהתרחש בבית הכנסת בלונדון, ביום הפצצה אחד, בזמן המלחמה העולמית הראשונה.
הממשלה סימנה בתי מקלט היפים למחסה מפני הפצצת המטוסים, אחד הבתים האלה עמד סמוך לבית הכנסת, שהרב קוק היה מתפלל בו. פעם אחת, ,בעיצומה של תפלה, התקיפו מטוסי האויב את לונדון. פצצות נפלו והתפוצצו סמוך לבית הכנסת. המקלט הסמוך. אולם בעל הבית, שאנטשמי היה, נעל את הדלת בפניהם. הרב צוה לשוב מיד לבית הכנסת ולהתחזק בתפלה. ואמנם ניצל בית הכנסת על מתפלליו, ובביתו של שונא ישראל. נפלו פצצות ונהרגו בו אנשים מספר.1



6
Tzitzit with Tekhelet
סירוב פקודה לצורך מצות ציצית -מעיתון בשבע - ל אב תשס"ו [הסיפור מופיע במאמרו של הרב אליעזר מלמד]
הוצאת ציציות בצבא

לפני כחודש התגייסה קבוצת תלמידים לשירות צבאי. אם בכל מקום יש מצווה להוציא ציציות שייראו כלפי חוץ, שנאמר (במדבר טו, לט): "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם", הרי שבצבא, שבו הוזהרנו במיוחד להישמר מכל דבר רע, המצווה כפולה ומכופלת.

וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח ח, יא): "עיקר מצוות טלית קטן ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות". ואמנם בשם האר"י אמרו, שמקום הטלית קטן צריך להיות תחת הבגדים. ורבים מהספרדים נהגו על פי זה להסתיר גם את הציציות (יחו"ד ב, א). אולם ה'מגן אברהם' (ח, יג) פירש שהכוונה להסתיר את הבגד אבל הציציות צריכות להיראות. ויותר מזה, לדעתו, כאשר הציציות אינן נראות ספק גדול אם מקיימים את המצווה.

ומורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת 'מרכז הרב', היה חוזר ומזכיר שוב ושוב את דברי ה'מגן-אברהם', שצריך להוציא את הציציות החוצה כדי שייראו, ועל ידי כך יזכרו את כל המצוות. כהמשך לכך, לימדנו את תלמידינו להקפיד על הוצאת ציציות בצבא, חוץ מבאותם מצבים שמבחינה ביטחונית צריכים להסתירן.

המקרה בגולני

למזלם הרע של הבחורים שהתגייסו לגולני, מפקד הטירונות היה רב סרן דתי. אתם כבר מבינים הכל...

בהתחלה גזרו עליהם להכניס ציציות. הם התעקשו להוציא. אח"כ גזרו ללפף אותן סביב החגורה. הם התעקשו והוציאו את הציציות יותר לאורך. אפילו רב צבאי התייצב לצדו של המפקד. אמנם מהרבנות הצבאית הראשית, ירדה לאחר מכן הוראה שמתירה להוציא ציציות ברוב המקרים.

הסוף היה ששבעה בחורים נשפטו לריתוק של ארבעה עשר יום, ואחד, כעונש על כך שלא הסכים להישפט על ידי מפקד זוטר, נשפט לעשרים ואחד יום. אבל הם ממשיכים להוציא ציציות. גם חיילים אחרים שפחדו בתחילה להוציא החלו להראות את ציציותיהם. אשריהם שנתפשו על דברי תורה,
עכ"ל.
לענ"ד, אם כבר מותר לנו להאבק למען ציצית, [ואפילו בעת מלחמה] מותר לנו להיאבק למען הצלת אחינו, שעומדים למות, בגלל המוסר הנוצרי, טוהר הנשק.

דוגמא למה אני מתכוון בביטוי "המוסר הנוצרי"1
שר בממשלת אולמרט, אבי דיכטר- לערוץ חדשות שמאלני [הארץ] באינטרנט
יום שלישי כ"א ב אב תשס"ו, 2006 . 8 . 15
באיזו מידה השאלה המוסרית מעסיקה את הממשלה והקבינט בעת אישור תוכניות מבצעיות?1
תומכי חִזְבַּאלְלָה
Hizbullah / Hezbolla Supporters
דיכטר: "בלא מעט דיונים בקבינט, הדילמה היא עד כמה מתירים את החבל ונותנים לצה"ל יד חופשית. אתן לך כדוגמה את מבצע שייטת 13 בצור. אין לך מושג איזה סיכון היה במבצע הזה. היה שם בניין רב קומות עם 80 דירות ו-400 איש. הכוונה היתה לפגוע ב-20 מחבלים. פצצה אחת של טונה היתה הורסת את הבניין, והיו 400 אזרחים הרוגים. ברור לי שארה"ב, אנגליה ורוסיה היו עושות את זה. אבל אני ממש גאה בכך שצה"ל לא חשב על האופציה הזאת. אין לי ספק שבטווח הארוך גישה כזאת משאירה אותנו בני אדם. ביום שנהפוך לחיות, גם נתנהג כמו חיות. לשמחתי, בנושא הזה אנחנו שומרים על צלם אנוש. אין נכס יותר יקר מצלם אנוש".1

בניגוד לאבי דיכטר, למשה רבנו היה אידיאל מוסרי שונה לגמרי:1
יד וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה, עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת, הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה. טו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מֹשֶׁה: הַחִיִּיתֶם, כָּל-נְקֵבָה. טז הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בִּדְבַר בִּלְעָם, לִמְסָר-מַעַל בה', עַל-דְּבַר-פְּעוֹר; וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה, בַּעֲדַת ה' יז וְעַתָּה, הִרְגוּ כָל-זָכָר בַּטָּף; וְכָל-אִשָּׁה, יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר--הֲרֹגוּ. יח וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר--הַחֲיוּ, לָכֶם. (פרק לא). וראה גם מאמרו של הרב אליצור סגל בצפיה כרך ג, מקורות בהלכה המראים שמותר לצבא יהודי לפוצץ בנין שיש בו תערובת של מחבלים ואזרחים השייכים לאוייב. 1ו
7
messiah flag
תקדים "משיח"
באגרות הרמב"ם המודפס על ידי מוסד הרב קוק -אחרי אגרת תימן [עמוד קצא] מובא קצת היסטוריה מאת הרמב"ם על התנועות המשיחיות:
אספר לך עתה את המאורעות שאירעו אחרי שעמדה מלכות ישמעאל, ומהם תקבל תועלת. אחרי המאורעות האלה היה - שהופיע ממזרח אספהאן (בפרס) המון גדול של יהודים, מאות אלפים, ובראשם איש אחד שהחזיק עצמו למשיח. הם לבשו כלי מלחמה, שלפו חרבותיהם והרגו כל מי שעמד נגדם. באחרונה הגיעו, כפי שנודע לי, לסביבת בגדאד. זה אירע בראשית הדינסטיה של האומיים. המלך (היינו החליף) אמר ליהודי ארצו: ילכו נא חכמיכם לדבר עם האנשים האלה, ואם אמת היא מה שאומרים, ואיש הזה הוא (בברור) זה שאתם מחכים לו (היינו המשיח), נכרות ברית שלום עמהם באיזה תנאים שאתם רוצים; אבל אם שקר הדבר - אלחם עמהם. כל החכמים הלכו לקראתם. האנשים ההם אמרו: "אנו מבני המחוז אשר לעבר הנהר" (היינו הסמבטיון). החכמים שאלום: "מדוע קמתם" (נגד הממשלה)? ויענו להם: "האיש הזה פה ידוע לנו לחסיד ונכבד, והוא מזרע בית דוד. נודע לנו שהיה מצורע כשהלך למשכב בלילה אחד, ובבקר קם בריא ושלם". אמנם זה הוא אחד מאותות המשיח, כי הם טוענים שמובן הפסוק על אודות המשיח "נגוע מוכה אלקים ומעונה" (ישעיה נג,ד) הוא : שיהיה מצורע. אבל החכמים בארו להם שפירוש זה הוא בלתי נכון, ושחסרות להאיש הזה אחדות מתכונות המשיח, אם לא כלן. ויוסיפו החכמים להוכיח אותם: "אחינו, עד הנה עוד קרובים אתם לארצכם, ויש לכם האפשרות לחזור; אבל אם תשארו עוד יותר במדינה זו - תמותו כולכם, וגם תבטלו את דברי משה (רבינו, היינו יעודי התורה), כי ההמון יחשוב שהמשיח כבר הופיע ונכבש. הלא אין נביא בתוככם ואין לנו שום מופת"! האנשים האלה קבלו באחרונה את דברי החכמים, והשלטון (היינו החליף) נתן להם במתנה כמה וכמה אלפי דינארים כדי שיוכלו לחזור לארצם. אבל אחרי שכבר הרחיקו ללכת ושבו למקומותיהם, התחיל השלטון להתגרות ביהודים והענישם על כל מה שהוכרח להוציא עבורם. גזר עליהם שישאו סימנים מיוחדים על בגדיהם ולכתוב על מלבושיהם המילה "מקולל", וללכת ברחובות בבגדי ברזל מוטלים על גבם ועל חזיהם. מן העת ההיא נשארו כל קהלות כרסאן ואספהאן (מחוזים בפרס) בגלות קשה עד היום הזה. כל נודע לנו מספור בעל פה.
כאן אני דן גם את החכמים וגם את לכף זכות חיילי "המשיח" . אני דן את החכמים לכף זכות על פי הרדב"ז למשנה תורה, הלכות מלכים פרק יא, הלכה ג, עיין שם.
ואני דן את "חיילי המשיח" לכף זכות כי סוף סוף היה כאן סיכוי בדרך הטבע, לנצח במלחמה. ולצטט מדברי הרב מאיר כהנא, אור הרעיון, עמוד שצ"ד : "הרי תפקידו וחובתו של ישראל הוא לקדש שם שמים, ולהביא את העולם להבנה ש"ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו", ומי שמסתייג מחובתו ומתעלם מתפקיד זה ומעול זה במכוון, מתוך פחד, ונותן לדתות הנפסדות למלוך בעולם, מחלל שם שמים, ושותף הוא לניאוץ ולחירוף של הקב"ה.1
.


נכתב ע"י מר שלמה משה שיינמן (מאמרי בנושא ארגמן מופיע בתחומין כרך כו) 1

    www.vilnagaon.org/hebrew
- http://www.vilnagaon.org/hebrew/default.htm - למאמרים נוספים
For The English Version of this Web Site - http://www.vilnagaon.org/
http://www.temple.org.il/index.asp מכון המקדש

2007 [ 5767 in the Jewish Calendar]