מהקדמת הרמב"ם למשנה תורה

א] אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות שנאמרו לו למשה בסיניי, הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן; וכל אותן הכללות והפרטות והדקדוקין והביאורין של כל מצוה ומצוה, היא תורה שבעל פה שקיבלו בית דין מפי בית דין
ב] ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה, וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל--כגון מקרא מגילה, ונר חנוכה, ותענית תשעה באב, וידיים, ועירובין. ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין; והכול יתבאר בחיבור זה
ג] כל אלו המצוות שנתחדשו--חייבין אנו לקבלם ולשומרם, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר . . ." (ראה דברים יז,יא); ואינם תוספת על מצוות התורה. ועל מה הזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א)--שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקדוש ברוך הוא ציווהו במצוה זו להוסיפה למצוות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלוש עשרה מצוות
ד] אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה--אין זו תוספת: שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה. ואלו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה

ספר המצות להרמב"ם - השרש השלישי

השרש השלישי - שאין ראוי למנות מצות שאין נוהגות לדורות: דע כי אמרם תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני מורה על היות זה המספר הוא מספר המצות הנוהגות לדורות כי מצות שאין נוהגות לדורות אין קשר להן בסיני הן שנאמרו בסיני או בזולתו ואמנם כוונו באמרם בסיני לפי שעיקר התורה שנתנה היה בסיני והוא אמרו ית' עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך ובבאור אמרו מאי קראה תורה צוה לנו משה מורשה רוצה לומר מספר תורה והוא תרי"א ואנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמעום ובהם נשלמו תרי"ג מצות ירצו בזה הסימן שהדבר שצוה לנו משה ולא שמענוהו כי אם ממנו הוא מספר תורה וקראה מורשה קהלת יעקב ומצוה שאינה נוהגת לדורות אינה לנו מורשה שאמנם יקרא ירושה מה שיתמיד לדורות כמו שאמר כימי השמים על הארץ ומאמרם גם כן כי כל אבר ואבר כאילו הוא יצוה האדם בעשיית מצוה וכל יום ויום כאילו יזהיר אותו מעבירה ראיה על היות זה המספר לא יחסר לעולם ואילו היה מכלל המנין מצות שאין נוהגות לדורות הנה יחסר זה הכלל בזמן שיכלה בו חיוב המצוה ההיא ולא היה המאמר הזה שלם כי אם בזמן מוגבל
Translation of Part of the Hebrew Text Cited Above

These are the six hundred and thirteen precepts, which were orally imparted to Moses on Sinai, together with their general principles, detailed applications, and minute particulars. All these principles, details, particulars, and the exposition of every precept constitute the Oral Law, which each court received from its predecessor. There are other precepts, which originated after the Sinaitic Revelation, that were instituted by prophets and sages and were universally accepted by all Israel. Such are the reading of the Scroll for Esther (on Purim), the kindling of the Chanuka lights, fasting on the Ninth of Av, washing of the hands before meals and Erubin (ritual for relaxing the prohibition of carrying on Sabbath or walking outside a city beyond the described limits on Sabbath and festivals). Each of these precepts has its special interpretations and details, all of which will be expounded in this work.


If you find that your browser does have difficulty displaying the Hebrew in the charts of this article, or has difficulty displaying other features of this article, try updating your browser.

© 2002 [ 5762 in the Jewish Calendar] All Rights Reserved.